חצייה מיוחדת מאוד של גנטיקה מארצות הברית. מצד אחד, זכר מסוג Purple Punch 2.0 המשפר את כוחו ומבנהו ויוצר צמח עמיד יותר, בעל ענפים נוקשים יותר ומאפשר לו להגדיל את ייצורו ללא בעיות של ענפים כפופים או אפילו נשברים ממשקל הענפים. ניצנים. וגם עוגיות GMO נשיות המכונות בשמות עוגיות שום בשל ניחוח השום המוזר שלה וניואנסים חריפים בינוניים.
צמח בעל ניצנים משופצים מאוד עם גוונים שונים של צבעים, החל בירוק כהה ועד כחול / סגול. הטעם והניחוח של הזן הזה, כפי שכבר אמרנו, די סקרן ואפשר להרגיש גוונים של שום, בצל ופטריות, אבל בהמשך הפה הם לא טעמים חזקים או לא נעימים מאוד, אלא להפך , והוא הופך להיות תערובת של יער לח עם גוונים חריפים שהופך אותו לנעים מאוד לעשן.
ללא ספק, בחירה טובה לאוהבי טעמים חדשים. השפעתו מעידה בבירור, חזקה ומרגיעה מאוד והיא משמשת באופן פופולרי לבעיות כגון כאבים כרוניים, נדודי שינה וטיפול בסוגים שונים של דלקות.
- 70% אינדיקה 30% סאטיבה (נקבה)
- THC: גבוה - CBD: נמוך
- תקופת גידולים פנימית: 4-5 שבועות
- תקופת הפריחה בתוך הבית: 70 ימים
- ייצור פנימי / m2: GR 500.
- גובה בחוץ: 1.50-1.70 מטר
- קציר בחוץ: סוף אוקטובר
- ייצור / מפעל חיצוני: GR 500.
- גנוטיפ: עוגיות GMO x אגרוף סגול 2.0
זן שאלות נפוצות
ככל שהימים מתקצרים, כיצד זנים אלו מנהלים את יעילות האור?
הם ממקסמים את האור במהלך סוף הקיץ ובימים הקצרים יותר של תחילת הסתיו. זה אמור לאפשר להם לייצר תפוקות גבוהות גם כשאור היום פוחת.
האם תנאי הסביבה משפיעים על חריפות הקנאביס?
לפי הדיווחים, התנאים הסביבתיים משפיעים על הטרפנים החריפים של קנאביס. אומרים שקרינת UV יכולה להגביר את ייצור הטרפן, ומשפיעה על הארומה והטעם החריף של הזן.
מה הופך גידול חוץ חוקי לבר-קיימא מאשר בתוך הבית?
גידול חוקי של קנאביס בחוץ משתמש באנרגיה המתחדשת ביותר, ומבטל את הצורך באורות מלאכותיים ובבקרת אקלים. התמקדות זו במשאבי טבע מפחיתה את ההשפעה הסביבתית ופונה לצרכנים המעריכים חקלאות בת קיימא וידידותית לסביבה.
מה המשמעות של הגנטיקה האפריקאית והמזרח-תיכונית של הזן הזה לגבי הפרופילים הקנבינואידים שלו?
לזנים אפריקאיים יש הרכבים שונים של CBD ו-THCV המציעים יתרונות טיפוליים רבים. עם זאת, גנוטיפים מזרח תיכוניים מייצרים THC ושרף משמעותיים, שהם בעלי ערך בייצור חשיש.
מאיפה מגיעים זני אינדיקה וכיצד זה משפיע על התפתחותם?
זני האינדיקה מגיעים מהרי הינדו כוש הקשים בגבול פקיסטן-אפגניסטן. צמחים אלו חזקים ועמידים בגלל האקלים הבלתי סלחני בו הם התפתחו, המאפשר להם לשגשג גם בתנאים גרועים. נראה שהם מצוידים באופן טבעי לנהל שטח קשה וזמנים קשים.